אז ה"מסע" שלי בסינגפור התחיל בראשון בלילה אחרי שנחתתי והגעתי למלון מקסים ממש ממש במרכז העיר. חם כמו בארץ ולח כמו יום לח במיוחד בתל אביב. הכל פה מאוד מסודר ונקי. וזה לא פלא...תראו את האיומים על טופס ההגירה שצריך למלא במטוס:
את היום הראשון ביליתי את כל היום בהסתובבויות עם הקולגה האוסטרלית שלי. היה כיף.
האם סיפרתי לכם שזו פעם ראשונה שלי ממזרח לקו האורך של ישראל? זה בנתיים הכי קרוב שהגעתי ליפן (חלום שמקווה שיתגשם מתישהוא).
בכל מקרה המקום מאוד מודרני.
האוכל נראה מבטיח
יש פה כמות חנויות שזה פשוט לא יאמן. אפילו בארה"ב לא ראיתי כל כך הרבה מרכזי קניות. לכל מקום שאתה לא מסתכל אליו - עוד מול ועוד מול. באיזשהוא שלב קצת עושה בחילה.
למזלי ולמזל הארנק, לא היה לי זמן בשלושה הימים האחרונים - כי אלו היו ימים של עבודה. מחר ועד ליום שבת יש לי זמן חופשי, אני בחופש ונעשה טיולים רגליים בתקווה לגלות מקומות ודברים מגניבים.
יש פה לא מעט דברים מיפן ובסגנון יפני. איזה כיף!
זיהיתי חנות בדים ודברים לתפירה וממחר יהיה לי זמן גם להגיע לשם בשקט ולהנות מהמבחר. אני שומרת את כל הכתובות והכל כך שאם מישהו יתגלגל לסינגפור...
החמודים האלו למעלה הם מדבקות סימון
ואלו היו דברים מתוקים למטבחי ילדים (אבל זו חברה גרמנית שנקראת HABA). אהבתי את "שקיות שוק".
הייתי רוצה לקחת איתי את הספלים...אבל י-ק-ר ויותר מדי ריסקי למזוודה.
יש עוד תמונות ועוד מה לספר...אבל זה יחכה לפוסט הבא. מאוחר. העייפות חוגגת. לילה טוב 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה