הולנד חלק ב'

טוב, ההפסקה בין הרשומה הקודמת לזו היתה קצת יותר ארוכה מהצפוי...אבל בכל זאת למי שמצפה להמשך:

ביום החמישי, נסענו לחיטהורן שנמצאת בצפון מזרח הולנד. הכפר הזה שגם נקרא ,ונציה הירוקה", הוא נחשב הכפר הכי יפה בהולנד. מתניידים בו בסירות קטנות והבתים שם הם ממש שיא היופי. זה באמת לא יאמן איך אנשים חיים שם. זה לא דומה לחיים הלחוצים שלנו בכלל.

השכרנו שם סירת מנוע קטנה לשעתיים וככה הפלגנו לנו ב"רחובות". היה יום שימשי מושלם. עוד חוויה חיובית. 

ביום השישי נסעו למוזיאון הפתוח באינקהויזן. מגיעים למוזיאון בסירה (נו מה?). המוזיאון הוא למעשה שחזור של החיים המסורתיים של פעם בהולנד. אל המוזיאון הובאו בתים ישנים ממקומות שונים בהולנד, כל בית מרוהט במיטב האופנה מ- 1800

במוזיאון מסתובבים אנשים לבושים בבגדים מסורתיים ועוסקים במלאכות הכפר - כביסה, עישון דגים, נטיעה, עשיית גבינות וכו`.

ביום השביעי, בילינו באוטרכט שהיא עיר אוניברסיטאית מתוקה. מרכז העיר סביב תעלה מרכזית אחת. אני אהבתי את המקום - יונתן השתעמם.

ביום השמיני, נסענו לפארק הלאומי שנקרא הוחה פלואה. ורוצים לדעת איך כותבים את זה בהולנדית? הנה: De Hoge Veluwe דומה לאיך שאומרים, נכון?

הפארק הוא שטחים של דיונות, יער ומעין שדות פתוחים. מגיעים למרכז הפארק, בו יש מאות אופניים לבנים. כאלו עם מושב תינוק וכאלו לילדים וכאלו בלי. לוקחים זוג אופניים חינם וזהו יוצאים לטייל. בכל מקום אפשר לעצור ולהנות מהשלווה. היינו שם יום שלם. באמצע היום החלטתי ללכת לבקר באיזו חנות מרחק שעה נסיעה משם. בעלי היקר פירגן כרגיל ונתן לי לנסוע בעוד הוא ויונתן משחקים בפארק. הגעתי לחנות של טלאים בעיקר, בדיוק בעיצומו של שיעור רקמה. החנות כולה בסגנון כפרי ונמצאת בעצם בבית. פיטפטתי איתן קצת (חבורה של בלונדיניות מבוגרות). הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח כשסיפרתי להן שנסעתי שעה כדי להגיע. חשבתי שהם התפלאו לדעת שתיכננתי את זה עוד מישראל. אבל לא, הם התפלאו מהשעה נהיגה. בסוף הצלחתי להוציא מהם הבנות..כשאמרתי להן שאני משוגעת הם הסכימו ואמרו שהם ממש מבינות אותי.

בחנות ההיא, רכשתי לי 2 ספרים שכבר הרבה זמן רציתי. ספרים שבדיים עם דברים יפים:

ו
גם את זה:

היום האחרון בילינו גם באוטרכט. קניות של הרגע האחרון. שום דבר מיוחד באמת. ביקרנו גם בבוקר במוזיאון הרכבות, היה חביב ביותר. וזהו ככה חלפו להם במהירות האור 9 ימי חופש שחיכינו להם כל כך הרבה זמן.

בנתיים כדי שנראה גם קצת עבודות יד, זה מה שהספקתי לעשות מהקיטים שקניתי ב- De Witte Engel (מהרשומה הקודמת). בקיט יש עוד 2 תינוקות מתוקים שכאלו, אבל אותם עוד לא הספקתי להכין. הראש הוא ראש של בובת וולדורף. מזל שאני יודעת להכין את הראש, כי ההוראות היו בהולנדית ואין סיכוי שהייתי מבינה משהו...