ניו יורק

בוקר טוב או שאולי אני צריכה לומר צהריים טובים? קצת מישיגענה בגלל הפרשי השעות. הגעתי רק אתמול בערב לארץ, אחרי טיסה ק-ש-ה. את הפוסט הזה הייתי אמורה לעשות בתכנון מארה"ב, אבל המחשב התחיל לעשות בעיות. מתחבר לאינטרנט ולא גולש לשום מקום. הבעיה הסתדרה לאחר כמה ימים ואחרי טלפון בהול לארץ, לחברה מהמשרד שלנו, אבל אז כבר הייתי לכיוון צפון קרולינה, למטרה האמיתית של הנסיעה הזו - פגישות מבוקר עד ערב. נו, אז שויין...נסתפק בפוסט רטרוספקטיבי. בנתיים, נא לגלגל למטה וללחוץ על play.הפוסט כבר יקבל אוירה אחרת

ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, קידמה את פניי בתור ארוך ומייגע לבדיקת הדרכונים. שעה שלמה, כשכולה היו 20 אנשים לפניי. הח`ברה עם הדונאט החליטו לקחת את הזמן. ולקחנו ממנו "טיפה`לה" יותר מדי. כמובן שכל זה נשכח כלא היה ברגע שמהחלון של המונית רואים את זה:



מה עושים בשעה 07:30 בבוקר כשרק הגעתם למלון ואין לכם אפילו חדר? קודם כל משכנעים את הנחמד בכניסה לתת לכם ואז יוצאים לברנס אנד נובלס לבדוק ספרים. כן הסניף הקרוב פתוח מ07:30 בבוקר. אין כמו לראות ספרי תפירה, רקמה וסריגה בלייב לפני שקונים :-)

זה הנוף מחלון החדר שלי בקומה 17. הכי הכי אורבני שיכול להיות



במהלך היום הראשון גם ביקרתי בחנות הספרים היפנית הידועה...



כמובן שחזרו איתי כמה ספרים (סך כולל של כמה קילוגרמים אם אתם מתעקשים) משתי החנויות המדוברות. תענוג. (אבל לא לגב הסוחב)

עוד הספקתי לבקר בחנות Michaels שעד לפני שנה בכלל לא היתה קיימת בניו יורק. חנות גדולה עם מבחר מרשים של חומרי יצירה. היא ממוקמת קצת ב"חור" - רחוב 100 ושדרת קולומבוס, אבל שווה את הנסיעה במיוחד.

ביקור קצר ב- pottery barn kids. כמה יפה החנות הזו!



במהלך ההליכות שלי, אפשר היה למצוא גם פינה פורחת:





בערב עוד הלכתי למחזמר Wicked שהיה פשוט מושלם. אומנם הייתי מאוד עייפה, אבל באמת אחת ההופעות הטובות ביותר שראיתי. כל זאת בזכות הקולגה שלי בארה"ב שהתעקשה שאני חייבת, אבל חייבת בכל מחיר לראות את המחזמר הזה. אכן צדקה. ההמלצה שלי לנוסעים - לרכוש כרטיסים באינטרנט מבעוד מועד, כי ההצגה מאוד פופולרית ומלאה עד אפס מקום.



את היום השני ביליתי כמעט כולו באאוטלט שנקרא Woodbury ונמצא מרחק שעת נסיעה מניו יורק. המקום שווה את הנסיעה. המחירים מצויינים ופה בעצם עשיתי את רוב השופינג לילדים לבעל ולי (בגדים ונעליים). זה מקום פתוח ומאוד יפה. תכינו תיקים נוחים ונעליים רכות כי אחרי היום הזה, אני אישית הייתי מחוסלת פיסית.

למרות זאת, עוד הספקתי לחזור לעיר ולבקר ב- purl soho המחודשת. החנות כצפוי מקסימה. הייתי גם בחנות הקודמת בזמנו שהיתה ממש פיצית, למרות שהחדשה גדולה יותר, עדיין ציפיתי למשהו אחר. בכל מקרה כמובן שנהנתי וסליחה שלא צילמתי.

ולעשות עוד סיבובים:

Grand Central Station



אתם זוכרים את סצנת עגלת התינוק המפורסמת מסרט המאפיה הסופר מעולה: הבלתי משוחדים? זה צולם פה.

פה גם אפשר למצוא את המטעמים של Magnolia, מתמחים בקאפקייקס:



את היום השלישי הקדשתי לכל מה שלא הספקתי ביומיים לפני . ניסיתי את שוק הפשפשים ב- Hell's Kitchen (שם שמרמז על איך שהאיזור נראה גם). למרות שבאינטרנט היה נראה שמדובר בשוק סופר ססגוני ופופולרי, המציאות היתה שונה. יכול להיות שזה בגלל שהגעתי מוקדם מאוד. לא יודעת...בכל מקרה, את זה הייתי לוקחת איתי אם הייתי יכולה:



ביקרתי בחנות מהממת לצמר שאני ממש ממש ממש ממליצה לא לדלג עליה אם אתן חובבות סריגה וקרושה. זו חנות יצרן הצמר Lion Brand. פשוט אפשר להיות שם שעות.חלון הראווה כולו עשוי צמר. כל הפריטים שאתם רואים פה..סרוגים. קצת קשה לצלם מבעד לזכוכית.החנות נמצאת ב- רחוב 15, מספר 34west. התחנה הכי קרובה בסאב היא יוניון סקוור ויש כמה דקות הליכה.





ובתוך החנות:







חזרתי משם עם צמר דייגים מדהים, הנה תמונה מהחנות המקוונת שלהם:



וכבר התחלתי לסרוג ממנו משהו לחורף הבא (טוב...זה הזמן שיקח לי לסיים את זה )

החדשות הטובות הן שגם אם לא נוסעים לניו יורק...יש מי שמביא את הצמר הזה אלינו! הנה כאן מצאתי חנות ישראלית.

ניו יורק היתה מופלאה כרגיל. אני אוהבת את המקום הזה ותמיד מרגישה בו בנוח מאוד, אבל אחרי 3 ימים הייתי צריכה להגיד להתראות (עד לפעם הבאה) לנוף הזה:



מניו יורק המשכתי לצפון קרולינה, למשרדים הראשיים של החברה שבה אני עובדת. התרשמתי מאוד מהבניין שלנו ובכלל מהאזור



הכל כל כך ירוק שם. לא יאמן אפילו בשוויץ אין כזה ירוק חי ויפה.

המלון שקיבלנו היה מקסים. במיוחד הוסיפו כסאות הנדנדה במרפסת המלון:



התוכנית, מעבר לשעות העבודה המכובדות, כללה גם משחק בייסבול (אף פעם לא הייתי בכזה לפני). היה קצת משעמם. במיוחד שזה 3 שעות (!)



מזל שישבנו במין פאב כזה לאכול משהו תוך כדי צפייה, אחרת הייתי משתגעת...

וזהו. אלו חוויותי מהניסעה הזו. אין כמו לחזור הביתה אחרי 9 ימים גדושי פעילות, לחבק את הילדים והבעל וללכת להשלים שעות שינה.

הולנד חלק ב'

טוב, ההפסקה בין הרשומה הקודמת לזו היתה קצת יותר ארוכה מהצפוי...אבל בכל זאת למי שמצפה להמשך:

ביום החמישי, נסענו לחיטהורן שנמצאת בצפון מזרח הולנד. הכפר הזה שגם נקרא ,ונציה הירוקה", הוא נחשב הכפר הכי יפה בהולנד. מתניידים בו בסירות קטנות והבתים שם הם ממש שיא היופי. זה באמת לא יאמן איך אנשים חיים שם. זה לא דומה לחיים הלחוצים שלנו בכלל.

השכרנו שם סירת מנוע קטנה לשעתיים וככה הפלגנו לנו ב"רחובות". היה יום שימשי מושלם. עוד חוויה חיובית. 

ביום השישי נסעו למוזיאון הפתוח באינקהויזן. מגיעים למוזיאון בסירה (נו מה?). המוזיאון הוא למעשה שחזור של החיים המסורתיים של פעם בהולנד. אל המוזיאון הובאו בתים ישנים ממקומות שונים בהולנד, כל בית מרוהט במיטב האופנה מ- 1800

במוזיאון מסתובבים אנשים לבושים בבגדים מסורתיים ועוסקים במלאכות הכפר - כביסה, עישון דגים, נטיעה, עשיית גבינות וכו`.

ביום השביעי, בילינו באוטרכט שהיא עיר אוניברסיטאית מתוקה. מרכז העיר סביב תעלה מרכזית אחת. אני אהבתי את המקום - יונתן השתעמם.

ביום השמיני, נסענו לפארק הלאומי שנקרא הוחה פלואה. ורוצים לדעת איך כותבים את זה בהולנדית? הנה: De Hoge Veluwe דומה לאיך שאומרים, נכון?

הפארק הוא שטחים של דיונות, יער ומעין שדות פתוחים. מגיעים למרכז הפארק, בו יש מאות אופניים לבנים. כאלו עם מושב תינוק וכאלו לילדים וכאלו בלי. לוקחים זוג אופניים חינם וזהו יוצאים לטייל. בכל מקום אפשר לעצור ולהנות מהשלווה. היינו שם יום שלם. באמצע היום החלטתי ללכת לבקר באיזו חנות מרחק שעה נסיעה משם. בעלי היקר פירגן כרגיל ונתן לי לנסוע בעוד הוא ויונתן משחקים בפארק. הגעתי לחנות של טלאים בעיקר, בדיוק בעיצומו של שיעור רקמה. החנות כולה בסגנון כפרי ונמצאת בעצם בבית. פיטפטתי איתן קצת (חבורה של בלונדיניות מבוגרות). הסתכלו עליי כאילו נפלתי מהירח כשסיפרתי להן שנסעתי שעה כדי להגיע. חשבתי שהם התפלאו לדעת שתיכננתי את זה עוד מישראל. אבל לא, הם התפלאו מהשעה נהיגה. בסוף הצלחתי להוציא מהם הבנות..כשאמרתי להן שאני משוגעת הם הסכימו ואמרו שהם ממש מבינות אותי.

בחנות ההיא, רכשתי לי 2 ספרים שכבר הרבה זמן רציתי. ספרים שבדיים עם דברים יפים:

ו
גם את זה:

היום האחרון בילינו גם באוטרכט. קניות של הרגע האחרון. שום דבר מיוחד באמת. ביקרנו גם בבוקר במוזיאון הרכבות, היה חביב ביותר. וזהו ככה חלפו להם במהירות האור 9 ימי חופש שחיכינו להם כל כך הרבה זמן.

בנתיים כדי שנראה גם קצת עבודות יד, זה מה שהספקתי לעשות מהקיטים שקניתי ב- De Witte Engel (מהרשומה הקודמת). בקיט יש עוד 2 תינוקות מתוקים שכאלו, אבל אותם עוד לא הספקתי להכין. הראש הוא ראש של בובת וולדורף. מזל שאני יודעת להכין את הראש, כי ההוראות היו בהולנדית ואין סיכוי שהייתי מבינה משהו...

הולנד חלק א'

נכון, לא רשמתי הרבה זמן בבלוג, אבל יש לי הסבר: פשוט לא הייתי פה .

ביום שישי חזרנו מטיול בהולנד. בעלי, יונתן ואנוכי. היה טיול משגע בן 9 ימים ויש לי המון חוויות ותמונות שאני פשוט לא יודעת איך להתחיל לחלוק אותן.

 

בחרתי לנו נקודת לינה אחת, בכפר מקסים ליד אוטרכט. משם נוח להגיע לכל מקום בהולנד. הצימר לא איכזב. חדר גדול עם חדר ארונות, שירותים ומקלחת שווים. נוף ירוק ירוק מהחלון שנמשך לאופק. הצימר ממוקם בחווה חקלאית פעילה ובעלי המקום נחמדים מאוד מאוד. 3 חדרים להשכרה יש בצימר ולכולם מטבח מאובזר היטב לשימוש משותף. בחדר היה די וי די ליונתן ואפילו חיכו לו צעצועים ומיטה עם מצעי ילדים.

 זה הנוף מהחצר של הצימר:

 

 

הכנתי מסלול טיול מראש. אני אוהבת לתכנן טיולים.

ביום הראשון הגענו בצהרים אז היה לנו בערך חצי יום לבלות. אומנם מותשים, נסענו לפארק הפרחים קייקנהוף. פריחת הצבעוניים כבר הסתיימה, אבל כפי שאתם רואים ישנם עוד דברים מקסימים שם (לא שיחקתי עם הצבעים בפוטושופ). הפארק פתוח רק באפריל-מאי.

 

 

ביום השני היינו בכמה כפרי דייגים וגם במוזיאון פתוח זאנסה סחאנס - יש בו תחנות רוח שניתן לבקר בהן, סדנא לייצור נעלי עץ שניתן לבקר בה, גבינות וכו`. כאן אני חייבת לספר לכן שגילינו שבעלי שכח להכניס את החיתולים של יונתן לאותו יום לתיק. התבאסנו - איפה עכשיו נמצא חיתול באמצע הטיול. אז הלכנו לשאול איזו מישהי בקיוסק ומסתבר שבשירותים הציבוריים תמורת חצי אירו ניתן לקנות חיתולים, כאלו one size. אתם מבינים כמה הם ערוכים שם לילדים?

 

ביום השלישי, שללא ספק היה המוצלח ביותר בעינינו, נסענו לצפון הולנד, לקחנו מעבורת והפלגנו לאי בצפון הולנד שנקרא טסל (אבל נכתב Texel). כל היום הזה היה חוויה מיוחדת במינה.  בבוקר הסתובבנו בעיירה המרכזית בעיר. עיירה קסומה עם מדרחוב קטן ובתי קפה וחנויות לעיצוב בדיוק בסגנון שאני אוהבת. ואטרקציה רצינית ביותר שידעתי עליה מראש - אחת החנויות היפות ברשת לעבודות יד De Witte Engel. אוי החנות הזו...כל טוב, קיטים משגעים לבובות, ובדים וליבוד ומכל טוב. הייתי שם איזו שעה נראה לי (הייתי נשארת יותר אבל הגברים שלי כבר היו משועממים).

 

 

אחר כך יצאנו להפלגה בספינת דייגים 4 שעות. ראינו כלבי ים נחים על איזורי אדמה באמצע הים (כאלו שנחשפים בשעות השפל). ואז הספינה נעצרה באמצע הים. אין כלום מסביב, מורידים סולם ויורדים לאיזה אי שנוצר בשל השפל. משהו לא גדול מדי, אבל זה היה הזוי לגמרי. כמו נחיתה על הירח. שם נתנו לנו דליים ורשתות לתפוס סרטנים או צדפות.

 

 

ביום הרביעי הינו באפטלינג. זהו פארק שעשועים, סטייל דיסנילנד, אבל בנושאי אגדות ילדים. אין מילים לתאר את התחושות שפארק כזה מעביר בך. הכל מעוצב יפה להפליא, כיף אמיתי. ולכל אלו שהם ילדים בנפשם (כמוני), זה פשוט מקום מושלם. העלנו את יונתן על ספינת הפיראטים הענקית, כזו שעושה 280 מעלות...אתם לא מתאריך לעצמכם כמה שהוא נהנה. הייתי בטוחה שהילד מת מפחד ואין מצב שיעלה על שום מתקן, אבל הקטן הזה ביקש עוד ועוד. לקחנו אותו לרכבת הרים, לחדר שמסתובב 360 מעלות, למזחלות מהירות והוא היה בשמיים. אתם יודעים ממה הוא פחד? מהסרט התלת מימדי, כזה ששמים משקפיים מיוחדות...לכו תבינו... בכל מקרה בעינני הכי יפה באפטלינג הוא כפר הגמדים עם בתי הפטרייה...חלומי. הנה טעימה:

 

 

 

 

וכאן יונתן מתבונן במחילה בגזע עץ עתיק. ומה יש בפנים? גמד קטן שיושב ליד האח וכותב סיפורים!

 

 

ועכשיו אני אעשה הפסקה קצרה...ואמשיך בתקווה היום מאוחר יותר, לעלות חוויות ותמונות. ביי לעכשיו.